החלטה בתיק ת"א 14081-03-10

1.         בפניי בקשה להתיר משלוח הודעת צד ג'.

2.         לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

3.         המדובר בהליך הנדון בסדר דין מהיר, בהתאם לפרק ט"ז 1 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן "התקנות") בשים לגובה התביעה (70,000 ש"ח). משכך, יש לקיימו במתווה המותאם לו. "... להביא להכרעות מהירות ולקיצור הליכים שיפוטיים בתביעות בסכומים נמוכים יחסית. בתביעות כאלה העדיף המחוקק את המהירות וקיצור על מנת להביא בכך תועלת לכלל המתדיינים, גם על חשבון פגיעה מסויימת בהליכים, במנגנונים ובסדרי הדין, שנועדו להבטיח הכרעה צודקת בכל מקרה פרטני" (ראה: ד"מ (תל-אביב-יפו) 3075/04, אליזם נ' מרגליות (2005); וראה גם למשל - בר"ע 1577/02, מודיעין אזרחי בע"מ נ' נטע בעדש (2003)).

מטרת ההליך, כאמור בדברי ההסבר לתקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 5) התשס"ו-2001:

"... התאמת מסלול דיוני פשוט ומהיר לתובענות בסכומים נמוכים מהווה, כשלעצמה, יישום של עקרונות הניהול השיפוטי. באשר לעקרון השני, התקנות מנסות להביא את בעלי הדין להכין את התובענה כדבעי לפני תחילת הדיון באמצעות חיובם בהגשת כתבי טענות בצירוף תצהירים וגילוי מסמכים, קביעת מועדים לביצוע פעולות שונות לקראת הדיון, קביעה מראש של מועד הדיון בתובענה, קיום ישיבה מקדמית ועוד. זאת, הן כדי שבית המשפט יוכל לקיים דיון יעיל ולסיימו במהירות והן כדי לעודד מגעים לפשרה בשלב מוקדם של ההליך עוד לפני הדיון בבית המשפט...".

(וראה גם: ת"א (ירושלים) 16682/01, צדוק נריה-השכרת רכב נ' יהוד (2002); ת.א. (ירושלים) 6992/03, הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עיריית ירושלים (2004)).

אישור משלוח הודעה לצד שלישי עלול לגרום לעיכוב ולסרבול בבירור התובענה, שכן הדבר עלול להיות כרוך בבדיקת עילות של שיפוי או השתתפות שאינן מעניינה של התביעה העקרית.

לפיכך, במסגרת הליך זה, בחר מתקין התקנות לחרוג במובהק מההיתר הכללי למשלוח הודעת צד ג' כנקוב בתקנה 216 לתקנות באופן שההודעה לצד שלישי תהיה רק בדרך של רשות ולא בדרך של זכות תוך העדפת היעילות (ראה גם: א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה עשירית - תשס"ט, עמוד 430).

4.         ומן הכלל אל הפרט -

4.1        בשלב זה אין מחלוקת בין הצדדים כי העיקול הוטל בטעות והוסר לאחר שהתובע ובא כוחו פנו לנתבע. לפיכך, שתי שאלות ניצבות לפתחנו: האחת, אחריות הנתבע לטעות; והשנייה, סוגיית הנזק הלא ממוני.

4.2        לטענת הנתבע (בתמצית), מקור הטעות הוא בכתב התביעה שהוגש לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת (ת"ע 1159/06) על ידי עובד זר כנגד אדם עם שם זהה לשמו של התובע (שהוא, כפי שהסתבר בדיעבד, בן דודו של התובע) ואחרים (להלן "התביעה בבית הדין"). הן בכתב התביעה והן בכתב ההגנה צוין מספר תעודת זהות של התובע ולא של בן דודו, הגם שבתצהיר בן הדוד נקוב מספר תעודת זהות אחרת, בעוד הנתבע, ייצג עמותה שהצטרפה להליך מאוחר יותר. עוד נטען כי כתובות התובע ובן הדוד זהות (מושב אביבים) ומכאן הטעות. משכך, לטענת הנתבע היה על התובע לתבוע את בן דודו ולחלופין, מבקש הוא לשלוח הודעת צד ג' לבן הדוד. עוד נטען כי מכתב האזהרה בטרם נקיטת הליכים הומצא לאביו של התובע ועל כן מבוקש לצרף אותו כצד ג' נוסף.

4.3        הנה כי כן - העתרות לבקשה משמעה צורך בבירור עובדתי מורכב באשר לאופן ניהול התביעה בבית הדין ובכלל זה כתבי בית דין והבקשות שהוגשו במסגרתה, נתוני בן הדוד כפי שעלו מהם והפעולות שהיה על בן הדוד, אשר חתם כאמור על תצהיר עם ת.ז. נכונה, לבצע, אם בכלל, כדי להביא לתשומת לב הנתבע את השגגה, אם וככל שלא ביצען.

                        כך גם העתרות לבקשה עשויה להביא לפתיחת הליכים נוספים לרבות נגד הצדדים הנוספים שהיו מעורבים בהליך בבית הדין.

4.4        בכל הקשור לאביו של התובע - בשים לב לכך שהנתבע טוען לאשמו של התובע מאחר והומצאה לו כדין האזהרה מהוצאה לפועל על דרך המצאה לאביו בכתובתו הרשומה במשרד הפנים לא נהיר הצורך במשלוח ההודעה כנגדו. הדברים אמורים ביתר שאת נוכח העובדה כי בתגובת התובע לבקשה יש משום הודאה כי אבי התובע מקבל עבורו את כל הדואר הממוען אליו ומעביר אותו לידו עת מגיע הוא בסופי שבוע לביתו מפאת תפקידיו הצבאיים (ראה: עמוד 2 לתגובה מיום 6/9/11).

                        כך או כך, לצורך ברור זה לא נדרשת משלוח הודעת צד ג' כנגד האב וטוב עשה הנתבע משחזר, אמנם באופן מסויים ומותנה, מבקשה זו בהודעתו.

4.5        לעניין זה יש לזכור כי אין בדחיית הבקשה כדי לפגוע בכל זכות שתעמוד לנתבע, אם בכלל, לתבוע את הצדדים השלישיים, אם וככל שיחפוץ בכך, בהליך נפרד.

            כאשר מנגד, התרת משלוח ההודעה תגרום לעיכוב נוסף בבירור התביעה שלפניי.

                        הדברים אמורים במיוחד בשים לב לעובדה כי ההליך נפתח ביום 8/3/10 כתביעה קטנה בבית המשפט לתביעות קטנות בצפת; ביום 10/10/10 ההליך הועבר לבית המשפט השלום בצפת נוכח תיקון כתב התביעה לסך של 70,000 ש"ח, ולאחר מכן, ביום 2/1/11 הועבר פעם נוספת לבית המשפט השלום בקרית שמונה.

ביום 9/5/11 נעתר בית המשפט לבקשה מוסכמת להעברת התביעה לבית משפט השלום בחיפה.